Minority Influence

החיבור הוגש שנה וחצי אחרי מלחמת ששת הימים


אחרית דבר


מספר נקודות יסוד בולטות לעין עם קריאת העבודה


1. מגמת הגופים המנהלים את ענייני השטחים להימנע ככל האפשר מהתערבות בענייני האוכלוסייה המקומית


2. למרות זאת הושקעו מאמצים בשיפור המצב הקיים כמעט בכל התחומים.


3. מגמה, אשר ניכרת ללא קושי אף מבלי שתבוא ההחלטה ממשלתית בעניין זה: הרצון לשלב את השטחים בישראל. בראש ובראשונה מבחינה כלכלית, כולל העסקת אלפי עובדים פנימה לקו הירוק. שילוב מעין זה מטבעו יוצר אחר כך תלות הדדית, ונראה שהמגמה היא לקבוע עובדות, שהחזרה מהם אחר כך קשה מאוד, או אף בלתי אפשרית. בטוחני, שכל הנותנים יד למפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון כבר נואשו, בליבם לפחות, מסיכויי הידברות בין ישראל לארצות ערב, שכן במקרה כזה תועלה על שולחן הדיונים שאלת גירוש אנשים, נשים וטף מישובים אותם בנו בעמל כפיהם


4. קו ליברלי מאוד בו נוקט הממשל הצבאי, שהפריך את כל החששות מ"יד קשה" וכדומה. הממשל עשה את כל המאמצים לשמור על יחסים תקינים עם האוכלוסייה המקומית, ואמצעי הענישה בהם נקט היו מכוונים רק נגד החשודים בפעילות חתרנית מסוג כלשהו, תוך רצון להימנע ככל האפשר מעונשים קולקטיביים, אם כי סממנים של עונשים מסוג זה, כגון פיצוץ בתים, עדיין נמצאים

לסיכום: המדיניות הממשלתית הרשמית, שהיא בינתיים "מדיניות של חוסר מדיניות" וקיפאון, היא פסיבית רק מעל פני השטח, במישור הרשמי. מתחת לה מתנהלת פעילות שאם כי אינה ספחנית בפירוש, ניתן לראותה כ"צעדי הכנה". בכן, מה השלילי בפעילות מעין זו?

הנקודה היא, לדעתי, החשובה ביותר בכל הדיון בבעייה. שכן תוך קביעת עמדה בשאלה זו נקבעת עמדה לגבי סיכויי השלום בכללותם. אין להניח שבשיחות על הסדר שלום, תהיינה רחוקות כאשר תהיינה, נוכל להתחמק מוויתורים מסוימים. התנגדות לוויתורים היא, אם כן, הכשלת שיחות כאלה עוד לפני תחילתן

מצד שני, אם איננו מאמינים שעתיד השלום לבוא לאזור זה, מדוע לא ניגש במרץ לבצר את גבולותינו? נבנה שרשרת ישובי מגן, נסגור אזורי ביטחון בספר החדש וכו'. המצב כיום הוא, אם כן, פסיחה על שני הסעיפים ובכך חולשתו

אבנר בר חמא משתמש בכלים הסגנוניים של האמנות האנטי ציונית
כדי להעביר מסר הפוך. באמצעות המיצבים שלו הוא מציג שאלות
נוקבות, כמו משמעות הקרבן מול ערך האדמה, אך שאלותיו נובעות
מתוך אמונה ומתוך השלמה עם צו הבורא. עמדותיו הממלכתיות
מוצקות והוא לא מוכן לתת יד ליצירת קרע בעם

Over the past few decades, the ethos of the Israeli center-left has undergone a significant transformation. Once grounded in a universalist, pessimistic, and detached worldview, it has gradually given way to an assertive national pride—one that elevates senior military officials as moral authorities and casts those deemed “less Israeli” as socially and culturally inferior. This shift marks a profound reconfiguration of values and identity.

Resumo: O objetivo desse artigo foi analisar a evolução da localização da população urbana e rural nos municípios do Oeste paranaense no período de 1970 a 2000. Para alcançar esses objetivos utilizou-se o método de análise regional através dos indicadores ...

RESUMO: O objetivo do artigo é o de examinar o desenvolvimento do Oeste do Paraná via reconcentração fundiária, imigração e educação de 1950 até 2000. Examina-se o perfil dos chefes de família migrantes e argumenta-se que os primeiros eram detentores de pouca qualificação educacional, momento em que se inseriram no setor primário da região. Com a modernização do campo, a urbanização e o fortalecimento dos setores secundário e terciário ocorreu um movimento de reconcentração fundiária e o oeste parananense passou a demandar mão-de-obra com nível educacional mais elevado. Houve assim uma ascenção na qualificação dos imigrantes, fundamentalmente fruto da redução das oportunidades de inserção ocasionada pelo esgotamente da ocupação extensiva da região. E, como os indivíduos migram quando e para onde vislumbram oportunidades, e dado que as exigências de qualificação no Oeste do Paraná, se elevaram, os migrantes pouco qualificados reduziram e muito seu deslocamento para o local aumentando...

מחקר זה עוסק במאבק הפלילי בשחיתות של הגורמים הבכירים במערכת הפוליטית. מערכת אכיפת החוק, אשר אמונה על המאבק הפלילי, כפופה לדרג הפוליטי. מכאן שלכאורה מאבק פלילי בשחיתות של בכירי המערכת הוא כמעט בלתי אפשרי. ואכן, הדעה המקובלת בספרות בנושא זה, שמקורה בתיאוריות מבניות מסורתיות, היא שרצונם של הפוליטיקאים מכריע בכל הקשור למאבק בשחיתות ובמיוחד בגילויי שחיתות של בכירי הפוליטיקאים. במחקר זה אומצה גישה שונה המושתתת על התיאוריה המוסדית ההיסטורית החדשה, שלפיה המדינה המיוצגת על ידי הדרג הביורוקרטי, במקרה זה מערכת אכיפת החוק, היא שחקן יחסית אוטונומי ותלותו בדרג הפוליטי אינה מוחלטת. לפי תיאוריה זו מאבק בבכירים אפשרי בהינתן נסיבות מוסדיות מסוימות, גם בניגוד לרצונם או לרצון הדרג פוליטי.
מחקר זה מנתח בשיטה האיכותנית את החקירות בשתי פרשיות של שחיתות פוליטית שהתרחשו בישראל ואת הפעולות של גורמים חיצוניים למדינה בהקשר לפרשיות אלו. ממצאי המחקר מצביעים כי בכוחה של מערכת אכיפת החוק לנהל חקירות בגין חשדות לשחיתות של פוליטיקאים בכירים באופן עצמאי מהדרג הפוליטי. כן נבחנים התנאים המוסדיים בהם מאבק כזה אפשרי ויעיל. כפי שמראה המחקר, די בקיומן של ראיות מסוימות וקיומה של מעין קואליציה הכוללת גורמים ממספר רבדים פוליטיים, כדי שניתן יהיה לנהל חקירה נגד שחיתות של בכירים גם בניגוד לרצונם של הפוליטיקאים הבכירים ביותר במערכת.

Mordy Miller, “We Are Fighting for the Spirit of the Nation: The Ideological Doctrine and Political Stance of Rabbi Zvi Yisrael Thau,” Canon, vol. 2 (2015), pp. 13–22.

מורדי מילר, ״על רוח האומה אנחנו נלחמים: משנתו האידאולוגית ועמדתו הפוליטית של הרב צבי ישראל טאו״, קאנון, 2 (2015), עמ׳ 13–22.

היום לפני שנה, בשעה 06:29 בבוקר, מחבלי החמאס פתחו במתקפת פתע רצחנית נגד מדינת ישראל, נגד אזרחי ישראל. זמן קצר לאחר הטבח הזה אמרתי בקריה בתל-אביב: "אנחנו במלחמה. לא במבצע, לא בסבבים - במלחמה. אנחנו נשיב מלחמה שערה בעוצמה שהאויב לא הכיר, ונגבה ממנו מחיר שהוא לא ידע כמותו. אנחנו במלחמה ואנחנו ננצח בה״.

ראש הממשלה בנימין נתניהו

הדוח שלפנינו מתייחס לא רק לתפקוד של הצבא ושל החמ"לים בגזרה ב-7 באוקטובר, אלא גם למספר סוגיות כלליות יותר: הגנה, ביטחון וחוסר ביטחון במוצב ובחמ"ל; אירועי 7 באוקטובר; ההודעות להורים השכולים; תנאי השירות; מבנה התפקיד והאחריות הפיקודית; המוטיבציה של החיילות וחוויותיהן; הטיפול בהתרעות שלהן על אירועים חריגים; וסוגיות מגדריות. הממצאים נשענים על הראיונות עם החיילות, עם המפקדים והמפקדות ועם ההורים. לאחר הצגת הממצאים לפי הסוגיות השונות שעלו בראיונות, יובאו מספר תובנות כלליות מהתיעוד.
לתיעוד האירועים ולתובנות הנובעות ממנו נודעת חשיבות רבה למעמדן של חיילות בצה"ל ולהכרה בתרומתן לביטחון המדינה. הפומביות שניתן לממצאים תאפשר לחיילות ולהוריהן להנכיח את עצמם בתהליך ההחלמה האישי והלאומי. תרומה נוספת של הפרויקט תהיה עשיית צדק עם החיילות שנהרגו במובן של השמעת קולן ושל ההכרה במקצועיות שלהן. על בסיס הממצאים המוצגים בדוח פרויקט התיעוד הנוכחי, נפרסם בהמשך מאמרים אקדמיים עם תובנות אמפיריות ותיאורטיות כאחד.

HEBREW. ONLINE COST-FREE. 8 PAGES. 6 PICTURES. FIRST ONLINE EDITION August 30 2024. ARTICLES in Yediot-Ahronot and Haaretz Israeli newspapers. Uplowded by Meir Halevi Gover to Academia.edu on August 30, 2024 ******************************         
מאמרים בעיתונים 'ידיעות-אחרונות' ו-הארץ. 8 עמודים, 6 תמונות. הועלו לאתר אקדמיה.אדיו בידי מאיר הלוי גובר ביום 30/08/2024

קולו של הרוב הדומם: הדתיים הליברלים אינם נאבקים למען הערכים היסודיים של הציונות הדתית.

רבים בזרם המרכזי של הציונות הדתית מסתייגים עמוקות מהנהגתה הפוליטית
הנוכחית, אבל מתקשים להזדהות גם עם נושאי הדגל של הדתיות הליברלית,
שמתרפקים על "המפד"ל של פעם" אך בפועל התרחקו מאוד מדרכה.
מקור ראשון / מוסף שבת / ט באב תשפ"ד; 13.8.2024
https://www.makorrishon.co.il/opinion/776603/

Resumo: O objetivo desse artigo foi analisar a evolução da localização da população urbana e rural nos municípios do Oeste paranaense no período de 1970 a 2000. Para alcançar esses objetivos utilizou-se o método de análise regional através dos indicadores ...

Pérez and Mugny (1987) extended the scope of minority influence research in a classic study that explicitly drew a distinction between in-group and out-group minority influence sources and their effects on majority acceptance. Their study also refocused the field from a social influence, perception-oriented view to a more dynamic persuasion, attitude-centric orientation. This paper reflects upon the generative nature of the original research, and that which followed, with a reflection on its impact on our own theorizing and research. The current work is focused on factors that affect the fundamental processes of minority influence, as viewed from the perspective of the leniency contract. Important factors considered in the model include (a) the in-group or out-group nature of the influence source, (b) the subjective or objective features of the judgment task, (c) the role of conflict with, and accommodation to the minority, (d) the genesis and potential outcome of indirect change effects on focal attitudes in response to persuasive minority communications and (e) the importance and utility of considering the structural interconnections among attitudes, and their implications for focal attitude change. Research by Mugny and his colleagues stimulated these and other important features of contemporary scholarship on minority influence. Progress and understanding of the intriguing minority-induced change process, a clear departure from the classic majority-based persuasion model, owes a great debt to Gabriel Mugny and his team of talented collaborators.

מדינת ישראל על מתנחליה וכהניסטיה כולם מתפללת ומייחלת בכל מאודה למאבק פלסטיני אלים. הציונות ומדינת ישראל מעוניינות בדבר אחד בלבד: בשליטה יהודית-ישראלית מקסימלית על כל השטח שבין הנהר לים ובהמעטה מקסימלית של מספר הלא-יהודים שנמצאים בו בכל אמצעי שהוא בין אם לגלי, פוליטי, אלים או לא-אלים. גם גירוש, טיהור, והרג באים בחשבון. מטרות אלה יכולות להתממש באופן הטוב ביותר אך ורק תחת תסריט של עימות אלים. כמה שיותר אלים, כך יותר טוב עבור הציונות וישראל שהם הצד החזק.

אירועי השבעה באוקטובר הם, לכל הדעות, נקודת אל־חזור ושלב מעבר בתולדות מדינת ישראל: קריסת
קונספציות, כישלון צבאי ופוליטי־מדיני, וקו פרשת מים בדברי ימי התנועות הפוליטיות. לאחר מחיקת מפלגת העבודה וקריסת השמאל הציוני, הם מסמנים, נכון לעכשיו, גם את ערעור הליכוד. זהו קו פרשת מים עכור ביותר ביחסי יהודים־פלסטינים, יחסים שלא ישוקמו בטווח זמן של שני הדורות הבאים לפחות; יצירת תשתית חדשה ביחסים הטראומטיים והפוסט־טראומטיים בין שני לאומים אלה, לצד התחזקות המאבק הבין־דתי בארץ הקודש, שוודאי רק יחריף; מצידו האחד ניצב מבול אל־אקצא של חמאס, שיועד ליצור תשתית לג'יהאד גלובלי כנגד ישראל, ומצידו האחר צעדות הימין בעיר העתיקה ובהר הבית והעמקת ההתנחלויות, המסכלות כל אפשרות של חתירה לפתרון פוליטי רציונלי לסכסוך לאומי על בסיס גבולות מוגדרים. אירועים אלה מבעבעים על תשתית של חברה ישראלית משוסעת, המצויה בעיצומו של מאבק זהויות היסטורי שאומנם הושהה לזמן מה, אך הוא עתיד לשוב ולהציפה ביתר שאת אם לא תיבחר הנהגה אחראית ויינקטו צעדים פוליטיים דרסטיים.

במשך תשעה חודשים של התרחשויות מואצות וקשות התחושה הייתה שאנו במרוץ אחרי אירועים שיוצאים משליטה. בכל פעם שהוזמנתי לדיון או לפורום כדי להציע באופן ציבורי את פרשנותי ותפיסתי, והתבוננתי במה שכתבתי בפעם הקודמת, חשתי שהשפה לא מספיקה להכיל את ההאצה שבמציאות, במיוחד מצד מי שמנסה לאחוז בכל צדדי השיח וחולם עדיין על שיקום השיח ועל תיקון. במסה זו אשרטט את קווי השבר של הישראליות, ובאפילוג שבסופה אתייחס לחודש הראשון של המלחמה – עד לתחילת עסקת החטופים – כשאחריתה מי ישורנה, וכשאי אפשר לחתוך בין האסון בעזה ובין אסוננו. לא אנסה לשרטט את אופק האירועים וכלל ההקשרים, אלא רק להראות כיצד אותם קווי שבר התנקזו אל המלחמה, מועצמים דרכה ומשתקפים בעדה.

במאמר אבחן את יחסו של השר זבולון המר מהמפד"ל לתהליך השלום עם מצרים מביקור סאדאת בארץ בנובמבר 1977 ועד פינוי ימית באפריל 1982. אצביע על השינוי בעמדותיו המדיניות: בתקופת מהפכת הצעירים בשנות השישים והשבעים נקט המר קו אידיאולוגי ימני ברור, ששלל כל ויתור טריטוריאלי, ודווקא בממשלת בגין הימנית היה הסמן היוני המתון. אף שהוסיף לתמוך בעיקרון ארץ ישראל השלמה ובבניית התנחלויות ביהודה ושומרון, תמך גם בהסכם השלום עם מצרים, למרות הסתייגותו מתכנית האוטונומיה שהוצעה בהסכם זה. המר היה הסמן המתון בממשלה גם בעת מלחמת לבנון, בהשוואה לשרי הליכוד. עמדתו לא נבעה מהזדהות מוחלטת עם עמדות השמאל הישראלי, אלא הייתה מורכבת, מסויגת ורוויית חששות. אמנם חששותיו לא גרמו לו לשנות את עמדתו העקרונית, התומכת בוויתורים טריטוריאליים למען השלום, אך הם סללו את הדרך להבשלת חזרתו לעמדה הנִצית בשנות התשעים, בתקופת הסכמי אוסלו.

מאמר זה בוחן את התפתחות הספרות הביוגרפית שנכתבה בשפה העברית על מנהיגים, רבנים ואישי ציבור המזוהים עם הציונות הדתית שפעלו במדינת ישראל או פעלו להקמתה. 
הספרות הביוגרפית בציונות הדתית התפתחה בכמה שלבים; בגל הראשון היו אלה הסופרים בני הדור שקדם להקמת המדינה שנשאו את עול כתיבת הספרים הביוגרפיים על מנהיגי הציונות הדתית. הגל השני בספרות הביוגרפית מתפצל לשלושה זרמים עיקריים:
הזרם הראשון הוא הכתיבה הספרותית שאינה אקדמית, עליה חתומים הסופרים והעיתונאים בני הדור השני שנולד לאחר הקמת המדינה.  הזרם השני הם הספרים הביוגרפיים שנכתבו על ידי בני משפחה של הדמות, בעיקר בנים ונכדים. הזרם השלישי של הספרות הביוגרפית הוא הז'אנר האקדמי שהגיע אומנם באיחור, אך התפתח בצורה עקבית לצד הספרות הביוגרפית שאינה אקדמית. ההכרה האקדמית לה זוכה הז'אנר הביוגרפי איפשר לחוקרים רבים ממספר דיסציפלינות לבחון את חייהם של מנהיגים ציוניים דתיים ממספר זוויות וממספר מחלקות באוניברסיטה.
מהמחקר עולה כי לרבנים יש יתרון מובנה בבחירה לכתוב עליהם ספר ביוגראפי, תופעה לא מפתיעה בחברה דתית שהרבנים נמצאים בראש הפירמידה הרוחנית וההלכתית.  לעומת זאת, מספר הנשים הדתיות-לאומיות שזכו למחקר על חייהן הוא מועט יחסית, וכמעט שלא נכתבו ביוגרפיות על מנהיגים בני עדות המזרח. החוסר העיקרי נמצא במחקרים הביוגרפיים האקדמיים, ובחזית זו יש לחוקרי הציונות הדתית עוד עבודה רבה.

אי־הביטחון שנשים חוות אינו בהכרח תוצר של אירוע חד־פעמי. פֶמיסַייד )רצח נשים(,
כמו ג'נוסייד, נובע מהוויה בלתי פוסקת של תקיפות ואיומי תקיפה, כמו שמקרי טבח חוזרים
ונשנים יצרו את הג'נוסייד הגדול של האומות הראשונות..אלימות של גברים היא אוסף של פרקטלים בעלי דמיון
מזווית אחת, המקובלת והשלטת בתקשורת ובשיח הציבורי, כל מקרה של אלימות
גברים נגד נשים בשל היותן נשים עומד בפני עצמו
. הדמיון הפנימי בין סוגי אלימות של גברים נגד נשים משתקף לא רק בהפעלת הכוח של החזק במכה הפיזית,ברצח, באלימות הכלכלית, באלימות הרגשית, באונס, בהטרדה המינית באוטובוס )שדמי
; לא רק בעובדה הפשוטה שאלימות היא אלימות היא אלימות בלי קשר למופעיה; ולא
. רק במחזוריות הבלתי פוסקת של מופעים אלו בדיוק – אלא גם במשטר ההצדקות ובמשטר
השליטה של גברים, היינו בפטריארכיה ובמאמץ של גברים ומוסדותיהם לשמר אותה
וכמו שג'נוסייד נוצר על ידי תודעה מסוימת – המורכבת מתחושת עליונות ועוצמה,
.– כך גם הפמיסייד.מביטול האנושיות של האחר ומהיעדר מוחלט של כשירות תרבותית.
האלימות של גברים נגד נשים איננה תוצר רק של המצב הנפשי והמניעים של גבר זה
מול תופעה כה מורכבת של אלימות, מול מערכת שיטתית כוללנית וממוסדת כזו, תגובת
המשטרה, שהיא לעיתים קרובות נקודת המפגש הראשונה של הקורבן המחפשת פתרון
למצבה, חייבת להיות רגישה וייחודית אף היא.
אי הצלחת המשטרה למגר או לצמצם את התופעה כמו גם
העוני המתרחב והשלכותיו ,
ההבנה הפמיניסטית שהמשטרה אינה מגינה כלל על נשים, התפשטות של גישה דתית
הומניסטית וגישות ילידיות של רוחניות במערב, הביאו לפיתוח פרדיגמה חלופית, מה
שמכונה "קרימינולוגיה של עשיית שלום", שצדק מאחה הוא אחד מיסודותיה

To date, there is no experimental evidence for the influence of need for uniqueness (NfU) on risk-taking. In the present research, four studies involving risk tasks and a measure of NfU showed a positive association between NfU and risk-taking. Studies 1 and 3, in which we manipulated the risk-taking descriptive norm (low, medium, high), showed that NfU predicts willingness to take more risk than the norm, whatever the level of that norm. By manipulating the desirability of risk-taking (Study 2), we also found that NfU predicts risk-taking only when it is a desirable attribute. In studies 3 and 4, before participants carried out a risk-taking task, we gave them fictitious test feedback describing them as either different from or similar to the majority of participants. Induced similarity to others increased risk-taking. These studies provide the first experimental evidence for a causal link between NfU and risk-taking. Drug use, dangerous driving habits, unprotected sex, and law breaking in general are all risky behaviors that can endanger people's lives. Why do some people intentionally engage in such risky behaviors even though they are generally considered undesirable? Although this question has been addressed in a number of ways, most studies have focused on the cognitive aspects of decision-making and information processing in risky situations (e.g., Klein, 1998; Tversky & Kahneman, 1981; Von Neumann & Morgenstern, 1947). According to another research tradition, risk-taking is motivated by the desire to experience a rewarding state (e.g., new sensations), rather than by an analysis of possible gains and losses (

To date, there is no experimental evidence for the influence of need for uniqueness (NfU) on risk-taking. In the present research, four studies involving risk tasks and a measure of NfU showed a positive association between NfU and risk-taking. Studies 1 and 3, in which we manipulated the risk-taking descriptive norm (low, medium, high), showed that NfU predicts willingness to take more risk than the norm, whatever the level of that norm. By manipulating the desirability of risk-taking (Study 2), we also found that NfU predicts risk-taking only when it is a desirable attribute. In studies 3 and 4, before participants carried out a risk-taking task, we gave them fictitious test feedback describing them as either different from or similar to the majority of participants. Induced similarity to others increased risk-taking. These studies provide the first experimental evidence for a causal link between NfU and risk-taking. Drug use, dangerous driving habits, unprotected sex, and law breaking in general are all risky behaviors that can endanger people's lives. Why do some people intentionally engage in such risky behaviors even though they are generally considered undesirable? Although this question has been addressed in a number of ways, most studies have focused on the cognitive aspects of decision-making and information processing in risky situations (e.g., Klein, 1998; Tversky & Kahneman, 1981; Von Neumann & Morgenstern, 1947). According to another research tradition, risk-taking is motivated by the desire to experience a rewarding state (e.g., new sensations), rather than by an analysis of possible gains and losses (

Autobiographical thoughts on growing up in West Germany the 1960s, 1970s, 1980s, in the shadow of the Holocaust, in remote distance to a Holocaust perpetrator (Alfred Rapp, SS Sonderkommando 7a) and less distance to Altnazis, or eternal Nazis.

The issue of human perfection was one of the topics that most preoccupied medieval Jewish thinkers and commentators. One viewpoint was that obedience to God and subjugation to Him are what grant a person religious perfection, such that "accepting the yoke of the kingdom of heaven"that is, servile (submissive) subordination to God through obedience to His decreesis the definitive purpose of religious life. Lorberbaum termed this outlook "halakhic religiosity of obedience and servitude". The question of human perfection similarly gripped the North African sages of the early modern period, from the sixteenth to the mid-nineteenth century. The present study indicates that the "halakhic religiosity of obedience and servitude" perspective continued to exist in that region during the specified period, albeit alongside other perspectives. Moreover, in order to complete the picture, the present study also traces the North African rabbis' directive that one must carry out all one's actions (eating, sleeping, intercourse) "for the sake of heaven"; an approach constituting an extension of the "halakhic religiosity of obedience and servitude" worldview.