
liron shani
Anthropology of the relationship between human and non-human in the Arava Valley and the ways in which power relations, nationalism and knowledge, affect and affected these relationships
Address: Cambridge, Massachusetts, United States
Address: Cambridge, Massachusetts, United States
less
InterestsView All (11)
Uploads
Papers by liron shani
•
The paper analyzes rural-urban dynamics using the perspective of symbolic capital and boundaries.
•
Using a discourse-analysis methodology, the paper reveals the use of land and agriculture as key symbols of the Israeli rural space.
•
We argue that the choice of land as symbolic capital is related to the urban-rural debate over borders and territory.
•
The paper demonstrates the diffusion between physical and symbolic capital as reflected in urban-rural dynamics.
התפשטות של מינים זרים ופולשים הופכת לבעיה חמורה בעידן של גלובליזציה מוגברת ומשברי סביבה ואקלים. הדרכים להתמודד עם מינים אלו נתונות במחלוקת וחושפות תפיסות שונות של ״עתיד סביבתי״, המערבות שאלות של חשש, סיכון ויחסי כוח באנתרופקן. באמצעות מחקר אתנוגרפי, המאמר הנוכחי מציע ניתוח של שיחים ופעולות הנוגעות למקרה הבוחן של הניסיונות להצלת הסברס (הצבר). למרות שהוא אינו מין מקומי, הסברס הפך לדומיננטי בנוף של ישראל/פלסטין וסימל את הזיקה לארץ עבור היהודים והפלסטינים כאחד. בשנים האחרונות פלשה כנימה אשר גורמת לתמותה הרסנית בקרב הסברסים. על מנת להציל אותם נקטה קבוצת מדענים בפעולה מעוררת מחלוקת, והחלה לייבא לישראל חיפושית, הנחשבת ל“אויב טבעי” של הכנימה הפולשת. מאמר זה מתמקד בפרשנות של שחקנים שונים למינים פולשים/מקומיים, ופעולותיהם הנובעות מכך. באמצעות המושג “דאגה אנתרופוקנית”, המאמר חושף את הפחד והתפיסות המגוונות של שחקנים שונים ביחס למינים זרים ופולשים ומראה כיצד פרשנויות ותחושות אלו מניעות לפעול או להימנעות מפעולה. המאמר טוען למרכזיות המאבק הפוליטי-מדעי סביב הגישה המתאימה להתמודדות עם מינים פולשים, אך גם להשפעת הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכיצד חשש, פוליטיקה ועתיד מדומיין שלובים זה בזה. יחד עם זאת, המאמר מצביע על חשיבות ההפרדה בין הרמות שונות של הפוליטי הדורשות ניתוח ופרשנות מדוקדקת.
לנוכח ההתפתחות הזאת אנחנו שואלים כאן: מי אתה אקלים ומה עשית לסביבה שלי? האם יש באמת הבדל בין מחקרים על סביבה וחברה ובין מחקרים על אקלים וחברה? מה המשמעות של ההפרדה הזו? מהן התועלות שלה ומהן המגרעות שלה, ואיפה בעצם עובר הגבול, אם הוא קיים בכלל, בין סביבה ובין אקלים? אגב ההתמודדות עם השאלות הללו אנחנו מציעים את הטענה שבצד ההתפתחות המבורכת של המחקר על משבר האקלים במדעי החברה והרוח יש מקום ליצור קרקע משותפת למשברים הסביבתי־אקולוגי־אקלימי, או שמא לחזור אליה, באופן שאינו נגזר מן החלוקות הדיסציפלינריות של מדעי הטבע, אלא באופן ההולם והראוי למדעי הרוח והחברה.
https://www.kriot.co.il/%d7%90%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%96%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%aa%d7%94-%d7%90%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91/
הערבה הצפונית, אזור מדברי שבו חקלאות אינטנסיבית, הוא מהאזורים המובילים כיום בשימוש בהדברה ביולוגית: שימוש בחרקים אשר נוצרו וגודלו בידי האדם לצורך חיסול חרקים מזיקים בחקלאות. המאמר מתמקד בזבוב הים התיכון – מין פולש הנחשב לחרק מזיק אשר מסכן את ייצוא התוצרת החקלאית – ובחרקים נוספים שנעשה בהם שימוש בהדברה הביולוגית.
בעזרת מחקר אתנוגרפי שנמשך שש שנים בקירוב באזור הערבה הצפונית, המאמר מראה כיצד גבולות ההפרדה בין האנושי והלא-אנושי ובין הטבע לתרבות הם מרחבים דינמיים אשר משתנים ומתעצבים בעקבות לחצים ושינויים פוליטיים וכלכליים. עם זאת, למרות השינוי ביחסי אדם-זבובים וחרקים אחרים בערבה ועיצובם מחדש של הגבולות ביניהם, נשמרת ההפרדה הבסיסית בין האנושי והלא-אנושי ובין הטבע לתרבות. המאמר מאתגר את התיאוריות האחרונות במחקר על יחסי חיה-אדם ותוהה על היכולת לבצע אתנוגרפיה של האנושי והלא-אנושי. בניגוד לתפיסה הרווחת בספרות על האנושי והלא-אנושי אשר מתיימרת למתוח את הסוכנות החברתית גם ללא-אנושי, המאמר מתמקד בפעילות האדם עצמו אשר יוצרת את המרקם החברתי עם הלא-אנושי. למרות זאת, המאמר מראה כיצד הבנת קשרי הגומלין בין האנושי לבין הלא-אנושי הכרחית להבנת מגוון של תהליכים חברתיים.
היחס בין טבע לתרבות הוא סוגיית יסוד באנתרופולוגיה ובמדעי החברה. בישראל התפיסה המפרידה בין טבע לתרבות משפיעה על סוגיות לאומיות, כלכליות ופוליטיות, וכן על פרשנות המונח "טבע". המאבק על השטחים הפתוחים בישראל – אחת הסוגיות הבולטות בסדר היום התכנוני והסביבתי בישראל כיום – משמש מקרה בוחן להשפעת הפרדה זו והמאבקים סביבה. במאמר זה, המבוסס על מחקר אתנוגרפי שנערך בצומתי המפגש והקונפליקט בין חקלאות לסביבה באזורי הערבה והשרון, אציג את התפתחות מושג השטחים הפתוחים בישראל ובעולם, מתוארים השימושים השונים שנעשו בו ומנותחות ההתנגדויות שהוא מעורר. בניגוד לגישות הטוענות שההפרדה בין הטבע לתרבות אינה רלוונטית עוד למחקר החברתי, מהמאמר עולה הפוטנציאל הגלום במושג השטחים הפתוחים לאתגר את תפיסת ההפרדה הזו. לטענתי, ניתוח התפיסות השונות של ההפרדה בין הטבע לתרבות מאפשר הבנה טובה יותר של מאבקים סביבתיים וחברתיים כיום ושל היחסים בין סביבה לחברה.